פסק-דין בתיק ת"א 5782-06

כללי

1.      לפניי תביעה למתן צו מניעה האוסר על הנתבעים להשתמש בבריכה שבנו בביתם, לרוקנה ממימיה או לאטמה.

התובעים הם חוכרים ומחזיקים בדירות המצויות בבית דו משפחתי ברח' משעול הכורתם 18 בשכונת רמות בירושלים. הנתבע חוכר ומחזיק, יחד עם אחרים, בבית ברח' משעול הדקלים 22 באותה שכונה.

בתי התובעים ממוקמים זה לצד זה, ובנויים על מדרון הר כשביניהם מפריד קיר אבן נמוך בגובה של כמטר מעל מפלס חצר הבית התובעים.

בין הצדדים התנהלה בד בבד עם תביעה זו, תביעה בת.א. 1514/06, בה תבע הנתבע יחד עם המחזיקים האחרים במקרקעין את התובעים בשל בניה שביצעו בשטח בתיהם, תביעה אשר נדחתה.

משלא הייתה הסכמה בין הצדדים לאיחוד התיקים התנהל כל אחד מתיקים אלה בנפרד.

טענות התובעים

2.      לטענת התובעים, בריכת השחיה שבנה הנתבע בחצר האחורית של ביתו גורמת להם למטרד רעש, שכן לאורך רוב שעות היממה מקימים הילדים הרוחצים בה המולה רבה. עוד פוגעת הבריכה במצב התברואתי בסביבתם בשל משיכת יתושים ושאר מזיקים למים העומדים בה ומפיצים ריח רע. בשל כך טענו התובעים, הם נאלצים להגיף את כל חלונות ביתם ולסגור את דלתותיהם ונמנעת מהם הנאה מסביבתם ומביתם והם נדרשים להוצאות מרובות על אוורור ומיזוג חשמליים.

התובעים טענו, כי במהלך בניית הבריכה נגרם להם מטרד בלתי נסבל שתחילתו בבניה ללא היתר בניה, שכן התובעים לא מסרו הודעות על בניית הבריכה, כפי שהיה עליהם לעשות על פי דין.  התובעים הוסיפו כי השימוש בבריכה על ידי התובעים גורם גם לפגיעה בצניעותם, בהיותם אנשים דתיים, הנאלצים לראות נשים רוחצות ומשתזפות בבריכה בבגד ים. לטענתם, לו ידעו שהנתבע יבנה בריכת שחיה לא היו רוכשים את דירותיהם.

את תביעתם ביססו התובעים על עילה של מטרד ליחיד והפרת חובה חקוקה לפי פקודת הנזיקין, וכן לפי סעיף 149 לחוק התכנון והבניה, שכן הנתבע לא מסר הודעה כדין בטרם החל בבניית הבריכה.

טענות הנתבע

3.      הנתבע טען מנגד, כי מקורה של תביעה זו במניעים זרים של נקמנות והפחדה ומטרתה לשפר את עמדות התובעים בתביעה של הנתבע כנגדם.

לטענתו, הבריכה, שעומקה 1.45 מ' בלבד, אינה גורמת לאף אחד מהמטרדים עליהם הצביעו הנתבעים וכך גם לא מתקיימת העוולה של הפרת חובה חקוקה, שכן הנתבע לא הפר כל חובה חקוקה שבסעיף 149 לחוק מאחר שבידיו היתר בניה להקמת הבריכה.

הנתבע הוסיף, כי התובעים הציגו ראיות פסולות, הגישו תצהיר "עדות מומחית" אשר לא הוגש כחוות דעת בדרך המקובלת, וכן עצומה החתומה על ידי 10 אנשים, כאשר רק שניים מהם העידו.

דיון והכרעה

 4.     בנוסף לתובעים 1 ו- 3 העידה מטעמם הגב' דבורה בדיחי, שמאית מקרקעית.

הנתבע העיד בעצמו.

לאחר שמיעת עדויות אלה ולאחר שעיינתי בראיות שהגישו הצדדים ונתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם בכתב, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות מהטעמים שיובהרו להלן.

5.      התובעים ביססו תביעתם על סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין בעניין מטרד ליחיד וכן על סעיף 63(א) לפקודה בעניין הפרת חובה חקוקה.